אומן
"במשך כחמש-עשרה שנה", הכריז ל. רון האברד במאמר חשוב מ-1965, "למדתי, בין תחומי פילוסופיה אחרים, את הנושא של אומנות".
היו לו שתי סיבות לכך. בראש ובראשונה, כפי שהוא הסביר, "מבין כל הפעילויות של האדם, האומנות עברה הכי פחות ארגון שיטתי והיא הפחות מובנת מכולן". לדבריו, אפילו עצם הגדרתה היתה עדיין נתונה לדיון אינטנסיבי. לפיכך, ברמה אקדמית גרידא, הוא ביקש לבחון את הנושא במונחים הנרחבים והבסיסיים ביותר שלו, ובעזרתם לפתור שאלות שפילוסופים ומבקרים הרהרו בהן זמן כה רב, לרבות השאלה הבסיסית מכול, "מהי אומנות?"
והיתה סיבה נוספת לעניין שלו בנושא, והיא נובעת מהעובדה שמעבר לכל הפעילויות האחרות של ל. רון האברד, הוא עצמו היה אומן. מכאן המשפט הבא שלו בעקבות שלושים שנה שקדמו לכך:
"כשאני מבטא את חלומותיי במילים, בצבע או במוזיקה ולאחר מכן רואה אותם חיים, זאת ההתרגשות הגדולה ביותר שיש."
ומאוחר יותר, וכהצהרה מקיפה בעת הפיתוח של Scientology:
"לאומן יש תפקיד גדול מאוד בהגברת הממשות של היום וביצירת הממשות של המחר. הוא פועל במעמד שמקדים את המדע מבחינת הצרכים והדרישות של האדם. עלייתה של תרבות יכולה להימדד ישירות לפי מספר האנשים שבה אשר עובדים בתחום האסתטיקה. מאחר שהאומן עוסק בממשויות עתידיות, הוא תמיד מחפש שיפורים או שינויים במציאות הקיימת. דבר זה הופך את האומן, באופן בלתי נמנע וללא יוצא מן הכלל, למורד נגד הסטאטוס קוו. על-ידי יצירת פוסטולייטים של ממשויות חדשות לעתיד, האומן מבצע מהפכה שקטה מדי יום ביומו."
אם כן, אין ספק שהוא לא התייחס בקלות דעת אל "הנושא הנרחב הזה של אומנות", כפי שהוא תיאר אותו; ולמעשה, קרוב לוודאי שאי אפשר להתייחס לחייו של ל. רון האברד מבלי להתייחס להישגיו האומנותיים.